אמינות מוקד ארצי (1978) בע"מ ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ

החלטה

בפני בקשה להורות למשיב , להשיב על לשאלות מסויימות שנכללו בשאלון מטעם המבקש ולא נענו ולקבוע כי במידה והמשיב לא ישלים תשובותיו, ימחק כתב הגנתו. כן מבוקש שהמשיב יגלה בתצהיר, מסמכים ספציפיים כפי שפורטו במכתב מטעם הנתבע ביון 13.12.10 , הגם שמסמכים ספציפיים אלו נלקחו, כטענתו, ע"י המנהלים המיוחדים של התובעות ויצאו מחזקתו. במידה והמסמכים בידי המנהלים המיוחדים של התובעות, מבוקש להורות למנהלים המיוחדים לגלותם בתצהיר ולאפשר עיון והעתקה. במידה ולא יגולו כמפורט להורות על מחיקת כתב הגנתו של המבקש.

עניינה של התביעה נשוא הבקשה שלפני בטענות להתנהלות הנתבע, בנק איגוד, בניגוד להוראות הנתבעות בכך שכיבד המחאות על אף שהחתימה שעל גביהן זויפה ע"י מנהלת החשבונות של הנתבעות. המשיב, היה בתקופה הרלוונטית מנהל ובעל מניות בתובעות. המבקש הוא סניף הבנק בו נוהל חשבונן של התובעות.

לעמדת התובעות, לא פעל הנתבע כראוי בהשוואת החתימות שהופיעו על ההמחאות לחתימות מורשי החתימה, והיה עליו שלא לכבד את ההמחאות. אם היה הנתבע מקיים את הוראות התובעות היה מגלה כי החתימות אינן של מורשה החתימה של התובעות.

המבקש טוען כי אין ממש בתביעה ויש לסלקה על הסף ולחילופין לדחותה כיוון שאין כל עילת תביעה נגד הבנק , שכן יש התאמה מוחלטת בין החתימות שלגביהן ניטען כי זויפו לחתימות מורשי החתימה.

התובעות טוענות, כי האחריות הבלעדית לנזקי התובעות בגין משיכות שלא כדין מהחשבונות, מוטלת על התובעות שכן מנהלי התובעת ( המשיב ואחיו ), בעלי השליטה בתובעות ורו"ח מטעמן היו צריכים לדעת על המשיכות מחשבון התובעות .

דיון:

עיון בתקנות הדנות בהליכי גילוי המסמכים והשבה לשאלון מעלה כי לצדדים זכות עיון בכל המסמכים המצויים בידי הצד השני הכל במטרה לפשט את ההליך, לייעל את הדיון המשפטי וחסכון בזמן שיפוטי.

על פי פסיקת בתי המשפט יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של מידע רלוונטי למחלוקת שבין הצדדים. ראה לענין זה בר"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד , במישרין או בעקיפין לקדם את העניין נשוא התובענה..."

ראה בנוסף, לענין זה ע"א 2271/90 נ'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מ"ו(3). רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל [פורסם בנבו].

כאשר צד להליך לא מקיים צו לגילוי מסמכים ומענה על שאלון הסנקציה המופעלת היא מחיקת כתב הטענות של בעל הדין המפר מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בית משפט נזהר מלנקוט בצעד זה שכן מדובר בפגיעה קשה בזכותו של בעל דין להכנס בשערי בית המשפט.

אבל, אם משתכנע בית המשפט כי צד להליך פועל בזדון או בזלזול עשוי הוא להורות על מחיקת כתב הטענות. ראה לענין זה דברי כב' השופט חשין בע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3):

"...אין פלא בדבר , איפא, שבתי המשפט חזרו שוב ושוב על האזהרה כי אין מוחקים כתב הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך...הכלל הוא שמחיקת כתב הגנה – בשל אופיה הדרסטי- בית משפט לא ינקוט בה אלא אם שוכנע שכלו כל הקיצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו..."

מהכלל אל הפרט:

לשיטת המבקש תצהיר תשובות לשאלון מטעם המשיב שהוגש ביום 30.3.11 ותצהיר גילוי המסמכים, אינם מספקים מענה, שכן תצהיר גילוי המסמכים כוללני וסתמי כך שבפועל לשיטת המבקש לא גילה המשיב לא גילה מסמכים ולמעשה התעלם ממנה .

המבקש דורש לחייב את המשיב לגלות את המסמכים שהיו ברשותו או בשליטתו בעבר גם אם היום אינם בחזקתו. המבקש טוען, כי תצהיר התשובות לשאלון מתאפיין בהתחמקות מגמתית ושיטתית של המשיב ממתן תשובות מספקות, שלמות ומלאות.

המשיב בתגובתו טוען, כי כל מסמך רלוונטי להליך הועבר לידיעת המבקש וכי לא יוכל להביא לידיעת המבקש כל מסמך נוסף. יתרה מכך , חלק מהמסמכים שהתבקשו בבקשת הגילוי הספציפי מצויים בחזקת המבקש, למשל כל המסמכים וההסכמים שנחתמו בבנק בתקופה הרלוונטית, דפי החשבון, הודעות ודיווחים ששלח המבקש לתובעות,פניות ומכתבים של המבקש לתובעות, טפסי החזרת צ'קים, הודעות ביטול צ'קים.

המשיב, צירף, בשנית לתגובתו את תשובותיו המלאות לשאלון המבקש .